ל' פרנק באום, שיקגו, אפריל 1900

הקוֹסם מארץ עוּץ מאת לימן פרנק באוּם, שיצא לאור בפעם הראשונה בשנת 1900 ומאז לא נס לחו, מצטרף לשורה ארוכה של תרגומי מופת לילדים ולנוער, מאוירים במלאכת יד, אשר ראו אור בהוצאת 'קדימה'.
מאייר הספר יבגני אנטוננקוב הוא מאייר עטור פרסים, בעל שם עולמי בתחום האיור וההנפשה בספרות הילדים. את הספר הזה אייר במלאכת יד ולא בתוכנת מחשב.

ד"ר איסנה גולדין
מו"לית הוצאת 'קדימה'

הפוסט הקוֹסם מארץ עוּץ הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

אִיסָנָה גּוֹלְדִּין

מְתַרְגֵּם הַסֵּפֶר – נִיר רַצְ'קוֹבְסְקִי – הוּא חוֹקֵר סִפְרוּת, מְתַרְגֵּם וְסוֹפֵר. תַּרְגּוּמֵי הַמּוֹפֵת שֶׁלּוֹ מֵהַשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית זִכּוּ אוֹתוֹ בְּתֹאַר אַבִּיר בַּמִּסְדָּר הָאָקָדֵמִי מִטַּעַם מֶמְשֶׁלֶת צָרְפַת.

מְאַיֵּר הַסֵּפֶר – סֶרְגֵּי גַּבְרִילוֹב – הוּא מְאַיֵּר עֲטוּר פְּרָסִים בִּתְחוּמֵי הָאִיּוּר וְהַהַנְפָּשָׁה בְּסִפְרוּת הַיְּלָדִים. אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה הוּא אִיֵּר בְּאִיּוּר מְלֶאכֶת יָד וְלֹא בְּתָכְנַת מַחְשֵׁב.

הֶחָתוּל בְּמַגָּפַיִם וְלִכְלוּכִית (אוֹ נַעַל הַזְּכוּכִית הַקְּטַנָּה) מֵאֵת שַׁרְל פֶּרוֹ מִצְטָרְפִים לְשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל תַּרְגּוּמֵי מוֹפֵת לִילָדִים וּלְנֹעַר שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת "קָדִימָה".

הפוסט אגדות שארל פרו הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

איסנה גולדין

האיורים בספר נעשו בצבעי גואש בידי המאיירת עטורת הפרסים קריסטינה ראדקביץ'.

הלב הקר מצטרפת לשורה של תרגומי מופת לילדים ולנוער שראו אור בהוצאת קָדִימָה.

הפוסט הלב הקר מאת וילהֶלם האוּף הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

אִיסָנָה גוֹלְדִין

מַלְכַּת הַשֶּׁלֶג בְּתִרְגּוּמָהּ שֶׁל דָּנָה כַּסְפִּי מִצְטָרֵף לְשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל תַּרְגּוּמֵי מוֹפֵת לִילָדִים וּלְנֹעַר שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת 'קָדִימָה'.

מְאַיֵּר הַסֵּפֶר, סֶרְגֵי גַבְרִילוֹב, שֶׁאִיֵּר בְּמוֹ יָדָיו – וְלֹא בְּתָכְנַת מַחְשֵׁב – אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבִּידֵיכֶם, הוּא מְאַיֵּר עֲטוּר פְּרָסִים. הָאִיּוּרִים שֶׁל גַבְרִילוֹב מֻצָּגִים בְּתַרְגּוּמֵי מוֹפֵת נוֹסָפִים לִילָדִים וּלְנֹעַר שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת 'קָדִימָה'.

הפוסט מלכת השלג מאת ה.כ. אנדרסן הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

אִיסָנָה גוֹלְדִין

הַמְּאַיֵּר סֶרְגֵי גַבְרִילוֹב – שֶׁאִיֵּר בְּמוֹ יָדוֹ וְלֹא בְּתָכְנַת מַחְשֵׁב אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבִּידֵיכֶם – הוּא מְאַיֵּר עֲטוּר פְּרָסִים בִּתְחוּמִים שֶׁל אִיּוּר וְהַנְפָּשָׁה בְּסִפְרוּת יְלָדִים. הָאִיּוּרִים שֶׁל גַבְרִילוֹב מֻצָּגִים בְּתַרְגּוּמֵי מוֹפֵת נוֹסָפִים לִילָדִים וּלְנֹעַר שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת קָדִימָה.

הַמְּתַרְגֵּם גַּבְרִיאֵל צוֹרָן שֶׁכָּתַב גַּם אֶת אַחֲרִית הַדָּבָר לַסֵּפֶר הוּא פְּרוֹפֵסוֹר אֵמֵרִיטוּס לְסִפְרוּת הַשְׁוָאָתִית בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת חֵיפָה. נוֹסָף עַל עֲבוֹדָתוֹ הַמֶּחְקָרִית פִּרְסֵם שׁוּרָה שֶׁל תַּרְגּוּמִים מִן הַסִּפְרוּת הַגֶּרְמָנִית וְהַיְּוָנִית, וְכֵן שְׁנֵי סְפָרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר: "מוֹרַד הַזָּמִיר" (עַם עוֹבֵד, 1886) וְ"אַגָּס, תַּפּוּחַ וְקִנָּמוֹן" (שׁוֹקֶן, 1995).

הפוסט מפצח האגוזים ומלך העכברים הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

קטעי מחקר כלכליים במערב רוסיה ובדרום־מערבהּ, קיץ 1887

אַנדרֵיי פַּבלוביץ׳ סוּבּוֹטין (1906-1852) היה כלכלן רוסי שהחל לחקור את החברה היהודית בעקבות פנייה מאיש העסקים היהודי יאן ג׳ בלוך, שביקש ממנו כי יסייע לו בכתיבת מחקר מקיף על יהודי רוסיה האימפריאלית. בחיבוריו הרבים על היהודים גילה סובוטין אמפתיה למצוקותיהם, ולא אחת נעזר בקשריו בממשלה כדי להגן עליהם ולתמוך בהם. כשהלך לעולמו נכתב עליו בעיתון ׳ווֹסְחוֹ֫ד׳ כי היה מנציגיו המעטים של העם הרוסי שהשתדלו לסייע לעם היהודי להשיג תנאי מחיה הוגנים יותר באימפריה הרוסית, במעשים ולא רק במילים.

במסעותיו חצה סובוטין את תחום המושב מצפון לדרום, הגיע לערים ולעיירות, ביקר בשכונות היהודיות, נכנס לבתיהם של היהודים ותיאר את דלותם ואת עוניָם ללא כחל וסרק ומבלי לחסוך אף פרט מקוראיו. כתיבתו מתאפיינת ברגישות ובאמפתיה, ותיאורי הערים והעיירות שבהן ביקר נקראים כמעין סיפור ולא כמחקר כלכלי. ׳בתחום מושבם של היהודים׳ מתייחס כמעט לכל היבט של חיי היום־יום של היהודים בתחום המושב: מגורים, תעסוקה, תזונה, מגדר, חינוך, פולחן דתי ויחסי שכנות עם האוכלוסייה הלא יהודית.

היהודים שסובוטין פגש ושעליהם כתב כמו נלקחו מהרומנים של גדולי ספרות היידיש – מנדלי מוכר ספרים, י״ל פרץ ושלום עליכם; דמויותיהם של טוביה החולב, פישקע החיגר ומשפחתו של מוטל בן פייסי החזן צצות ועולות מבעד למחקריו – כמו שימשו מקור השראה לגיבוריהם הספרותיים.

פרופ׳ גור אלרואי, שהביא את הספר לדפוס וכתב את מבואו, הוא חוקר ומרצה בחוג ללימודי ישראל ומכהן כיום כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. מחקריו מתמקדים בהגירה היהודית ממזרח אירופה בסוף המאה ה־19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים לארצות הברית ולארץ ישראל מנקודת מבט השוואתית. בין ספריו שראו אור בעברית: ׳אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים׳; ׳המהפכה השקטה – ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית, 1924-1875׳; ׳מחפשי מולדת – ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט״א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים 1925-1905׳; ו׳ארץ מקלט – ההגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919׳.

הפוסט בתחום מושבם של היהודים ב' הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

קטעי מחקר כלכליים במערב רוסיה ובדרום־מערבהּ, קיץ 1887

אַנדרֵיי פַּבלוביץ׳ סוּבּוֹטין (1906-1852) היה כלכלן רוסי שהחל לחקור את החברה היהודית בעקבות פנייה מאיש העסקים היהודי יאן ג׳ בלוך, שביקש ממנו כי יסייע לו בכתיבת מחקר מקיף על יהודי רוסיה האימפריאלית. בחיבוריו הרבים על היהודים גילה סובוטין אמפתיה למצוקותיהם, ולא אחת נעזר בקשריו בממשלה כדי להגן עליהם ולתמוך בהם. כשהלך לעולמו נכתב עליו בעיתון ׳ווֹסְחוֹ֫ד׳ כי היה מנציגיו המעטים של העם הרוסי שהשתדלו לסייע לעם היהודי להשיג תנאי מחיה הוגנים יותר באימפריה הרוסית, במעשים ולא רק במילים.

במסעותיו חצה סובוטין את תחום המושב מצפון לדרום, הגיע לערים ולעיירות, ביקר בשכונות היהודיות, נכנס לבתיהם של היהודים ותיאר את דלותם ואת עוניָם ללא כחל וסרק ומבלי לחסוך אף פרט מקוראיו. כתיבתו מתאפיינת ברגישות ובאמפתיה, ותיאורי הערים והעיירות שבהן ביקר נקראים כמעין סיפור ולא כמחקר כלכלי. ׳בתחום מושבם של היהודים׳ מתייחס כמעט לכל היבט של חיי היום־יום של היהודים בתחום המושב: מגורים, תעסוקה, תזונה, מגדר, חינוך, פולחן דתי ויחסי שכנות עם האוכלוסייה הלא יהודית.

היהודים שסובוטין פגש ושעליהם כתב כמו נלקחו מהרומנים של גדולי ספרות היידיש – מנדלי מוכר ספרים, י״ל פרץ ושלום עליכם; דמויותיהם של טוביה החולב, פישקע החיגר ומשפחתו של מוטל בן פייסי החזן צצות ועולות מבעד למחקריו – כמו שימשו מקור השראה לגיבוריהם הספרותיים.

פרופ׳ גור אלרואי, שהביא את הספר לדפוס וכתב את מבואו, הוא חוקר ומרצה בחוג ללימודי ישראל ומכהן כיום כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. מחקריו מתמקדים בהגירה היהודית ממזרח אירופה בסוף המאה ה־19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים לארצות הברית ולארץ ישראל מנקודת מבט השוואתית. בין ספריו שראו אור בעברית: ׳אימיגרנטים: ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים׳; ׳המהפכה השקטה – ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית, 1924-1875׳; ׳מחפשי מולדת – ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט״א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים 1925-1905׳; ו׳ארץ מקלט – ההגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919׳.

הפוסט בתחום מושבם של היהודים א' הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

הפוסט למה לירח אין אדרת הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.

הספר 'כוס התה האנגלית' הוא חגיגה לכל המשפחה בנוסח בלדות אנגליות בניחוח מודרני, והוא רואה אור בעברית לראשונה בתרגום מופתי של ד"ר רונן סוֹניס.

האיורים בספר הם איורים מקוריים של יֶבגני אנטוֹנֶנקוֹב – מאייר בעל שם עולמי בתחום האיור בספרות ילדים ובאילוסטרציה. בין שאר הפרסים שבהם זכה אנטוננקוב ניתן למנות את פרס "ספר השנה" של רוסיה בשנים 2008 ו־2016. בשנים 2009 ו־2010 היה מועמד לפרס הבינלאומי לאיור על שם אַסטְריד לינדְגרֶן.

'כוס התה האנגלית' מצטרף לשורה ארוכה של כותרי מופת לילדים ולנוער שראו אור בהוצאת קדימה, בעריכת ד"ר איסָנה גולדין.

הפוסט כוס התה האנגלית הופיע לראשונה ב-קדימה בית הוצאה.