פרח הארגמן

הַמַּעֲשִׂיָּה״ פֶּרַח הָאַרְגָּמָן״ (1859) ,מֵאֵת סֶרְגֵי טִימוֹפֶיֶיבִיץ׳ אַקְסָקוֹב, מִשְׁתַּיֶּכֶת לִקְלָאסִיקוֹת נוֹדָעוֹת שֶׁל סִפְרוּת הַמַּעֲרָב שֶׁדּוֹרוֹת אֵינְסְפוֹר הִתְחַנְּכוּ עֲלֵיהֶן. בְּדוֹמֶה לִיצִירוֹת קְלָאסִיּוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁנּוֹצְרוּ עַל יְדֵי קְלָאסִיקוֹנִים רוּסִים בַּמֵּאָה הַ־19 גַּם הַמַּעֲשִׂיָּה ״פֶּרַח הָאַרְגָּמָן״ הִיא עִבּוּד לְסוּזֶ'ט אַרְכִיטִיפִּי נוֹדָע שֶׁנּוֹצַק בְּאַגָּדוֹת וּבְמִיתוֹסִים אַרְכָאִיִּים. הַחִדּוּשׁ שֶׁל אַקְסָקוֹב הָיָה בְּכָךְ שֶׁבְּמֶרְכַּז הַמַּעֲשִׂיָּה, בְּדֶרֶךְ נְהִירָה מְאֹד וְעִם זֹאת מֻפְשֶׁטֶת, הוּא הֶעֱמִיד אִידֵיאָה מֻרְכֶּבֶת שֶׁל אַהֲבָה מֶטָאפִיזִית אֲשֶׁר מֻפְנֵית לָאו דַּוְקָא כְּלַפֵּי מֻשָּׂא הַעֲרָצָה מְסֻיָּם, אֶלָּא הִיא עַצְמָהּ מוֹנוּמֶנְטָלִית וּגְדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִיא מֻקְרֶנֶת מִתּוֹךְ הָאָדָם אֶל סְבִיבָתוֹ. אַהֲבָה זוֹ, הַחֲזָקָה כָּאן יוֹתֵר מִן הַמָּוֶת, הִיא־הִיא פֶּרַח הָאַרְגָּמָן הָאֲמִתִּי, שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו אַךְ לֹא כָּל אֶחָד מוֹצֵא. תִּרְגּוּמָהּ הַמּוֹפְתִי שֶׁל רִיטָה קוֹגַן לַיְצִירָה מַעֲשִׁיר אֶת מַדַּף הַיְצִירוֹת שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת קָדִימָה, וְאֶת מַדַּף הַיְצִירוֹת הַקְּלָאסִיּוֹת שֶׁזּוֹכוֹת לְיִצּוּג מוֹפְתִי בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית.